English

GoogleRSS סרטון תדמיתצור קשר

הדפסה דוא''ל

השתמעויות אוניברסליות מגישתו של הראי"ה קוק לתורת האבולוציה

דֹב ברגר[1]

 

מאמר זה מתמקד ביחסו של הראי"ה, הרב אברהם יצחק כהן קוק (1935-1865), לתורת האבולוציה, ובהשתמעויות האוניברסליות שעולות מתוך שיטתו זו.

חוקר טבע הבריטי צ'ארלס דרווין (Charles Robert Darwin‏, 1882-1809) פרסם בספרו מוצא המינים([2]The Origin of Species, 1859) , את תורת האבולוציה להסבר התפתחות המינים בעולם החי. תורות אבולוציוניות היו קיימות עוד לפני דרווין. תרומתו העיקרית של דרווין הייתה זיהוי ה"ברירה הטבעית" כמנגנון האבולוציוני המרכזי.[3] לתורת האבולוציה הביולוגית שלו נתן דרווין פרשנות פילוסופית מטריאליסטית.[4] את יצירת המינים החיים תיארה תורת האבולוציה כתהליך מתמשך המונע מחוקיות טבעית. אמנם אין בתורת האבולוציה הדרווינית הוכחה נגד האמונה הדתית או נגד תיאור הבריאה התנכ"י, אך רבים הסיקו מקריאת מוצא המינים, שתיאור הבריאה המקראי על ידי הבורא הפך על ידי דרווין ללא רלוונטי.[5] תורת האבולוציה לא התקבלה בברכה בעולם הדתי-הנוצרי. רבים מההוגים בעולם הדתי הנוצרי ראו בה כפירה, ומלחמות רבות התנהלו סביב קבלתה והיחס אליה.[6] גם בעולם היהודי רבים ראו בתורת האבולוציה כפירה.[7]

הראי"ה לא ראה בתורת האבולוציה כפירה, וכתב עליה שהיא מותאמת לתורת הקבלה יותר מכל התורות הפילוסופיות האחרות.[8] למרות שמוסכם על כל חוקרי הראי"ה שהוא מכוון בדבריו לתורת האבולוציה הביולוגית,[9] הוא רואה בה תורה פילוסופית! הראי"ה לא היה ביולוג אלא רב, והוא חיווה עמדה דתית-פילוסופית ולא עמדה ביולוגית. קווי המתאר הפילוסופיים של תורת האבולוציה שטוענת שהעולם אינו מקובע אלא מתפתח ודינמי, מתאימים ביותר לתורת הקבלה.[10] הראי"ה לא ראה את תורת האבולוציה במובן הביולוגי שלה. הראי"ה לא טען שתורת האבולוציה נכונה כתיאוריה מדעית, הוא טען שמבחינה פילוסופית זו התורה המתאימה ביותר לתורת הקבלה.

הראי"ה דחה לחלוטין את ההבנה שהעולם יציב ומקובע. הוא תפס את העולם כדינמי, משתנה ומתפתח.[11] לשיטתו ההתפתחות חורגת מעבר לגבולות העולם הביולוגי והיא היסוד הפנימי של המציאות על כל רבדיה. "הכל מתעלה[12]" – לא רק ברובד הביולוגי אלא גם בכל שאר הרבדים. התפתחות נגלית בכל רבדי הקיום: הכימי, הקוסמולוגי, החברתי, התרבותי, המוסרי והרוחני. [13] לשיטת הראי"ה ההתפתחות היא לא תכונה שמתארת אספקט מסוים של המציאות. ההתפתחות היא עצם מהותה של המציאות.[14]

יש קשר הדוק בין מושג ההתפתחות לבין עקרון יסודי נוסף במשנת הראי"ה: האחדות או האחדות הכוללת. לפי עקרון זה, כל הפרטים הנפרדים והסותרים שבמציאות מהווים אחדות אורגנית אחת. משמעותה של אחדות זו היא שהבריאה כולה היא ישות אחת, כעין גוף אחד בעל אינסוף איברים נפרדים שתנועת כל אחד מהם משפיעה על כל שאר האיברים ועל הישות הכללית.[15] בנימין איש שלום מכנה את האחדות "היסוד העיקרי של הגותו" של הראי"ה.[16] האחדות כוללת את כל פרטי המציאות, כולל המינים הביולוגיים והפרטים הבודדים שבכל מין.[17]

הדבר דומה לאחדות האדם; האדם אחד, למרות שיש לו איברים שונים המורכבים מתאים רבים ושונים, המתחלפים שוב ושוב במהלך חייו. בדומה לכך גם היקום כולו הוא מעין אורגניזם אחד, למרות שפרטיו ו"איבריו" רבים לאין שיעור והם מתחלפים ומשתנים, כל הפרטים שייכים לאותה ישות אחת. נחום אריאלי הראה שבמשנתו של הראי"ה האלוקות היה היסוד המאחד. הפרטים הפיזיים אכן נפרדים, אך החיות הרוחנית יוצרת את האחדות, שכן כל המציאות נובעת ממקור אחד אלוקי.[18] אין זו אחדות טכנית שמחברת חלקים שונים ללא קשר מהותי ביניהם, אלא לאחדות אורגנית של המציאות כולה.

בניגוד לפרשנות האבולוציונית המקובלת, אצל הראי"ה האחדות הכוללת היא היחידה המתפתחת ולא פרט זה או אחר.[19] כל פרטי הפרטים בבריאה אכן נמצאים בתהליך התפתחותי, משום שקישורם לאחדות המתפתחת, מכתיב את העובדה שאף הם מתפתחים.

גישה זו של הראי"ה מנוגדת לפרשנות המדעית המקובלת לתורת האבולוציה. לפי תורת האבולוציה הדרוויניסטית הכוח המניע את התפתחות המינים הוא מלחמת הקיום והברירה הטבעית, שפועלת בין פרט לפרט ובין מין למין, ובין גן לגן. האבולוציה פועלת על הפרטים או על המין הפרטי או על הגן הפרטי. אצל הראי"ה הכיוון הפוך. מגמת ההתפתחות הכללית היא שמניעה את מהלך ההתפתחות. המהלך המטפיזי הכללי של ההתפתחות מניע את כל היקום לכיוון של התפתחות ומשרה מגמה דומה גם בפרטים הביולוגיים. האבולוציה של המינים והפרטים הביולוגיים היא התוצאה, לא הכוח המניע של ההתפתחות.

אנסה להעמיק יותר במשנת הראי"ה. בתיאורו של הראי"ה המציאות החלה בממד רוחני טהור – הרצון האלוקי. לאחר מכן ירדה ירידה עמוקה בהתהוותה לחיים חומריים. זה תהליך מדורג של השתלשלות, החיים נעשים רוחניים פחות וחומריים יותר. בנקודת השיא של הירידה, הירידה נעצרת, ומתחילה עלייה לכיוון הגובה הראשוני המקורי.[20] הרב הנזיר דימה את מהלך ההתפתחות שאחר הירידה למבנה האותU , והבהיר אותו באמצעות חוק כלים שלובים.[21] חוק כלים שלובים אינו תיאור סתמי של עלייה שבאה אחר ירידה אלא תיאור סיבתי.[22]

גם תהליך העלייה נעשה בתהליך אִטי כמו תהליך הירידה, אך יש בו חידוש – האדם. האדם מעורב בו בכוח בחירתו החופשית. בתיאור של הראי"ה, האדם במעשיו יכול לקדם את התפתחות העולם.[23]

במהלך ההתפתחות והאבולוציה, המציאות שבה ועולה אל מקורה האלוקי. עליית עולם החומר חזרה למקורו הרוחני היא שיאו של מהלך ההתפתחות.[24] הואיל ואצל הראי"ה ההתפתחות היא התפתחות של האחדות, לא רק האדם והאנושות מתפתחים במובן הרוחני, אלא הכול – האחדות השלמה וכל פרטי הפרטים שלה. למעשים של האדם משמעות מרכזית והם שיכולים לקדם את האחדות על כל פרטי פרטיה.

העלאת עולם החומר חזרה לרמתו הרוחנית המקורית שקדמה לבריאתו הפיזית היא שיאו של מהלך ההתפתחות. בהמשך לכך הראי"ה רואה בהתפתחותו של האדם לעולם הרוח והמוסר את שיאה של האבולוציה ואת פסגתם של החיים, בניגוד לפרשנות המטריאליסטית של תורת האבולוציה.[25] משום כך טוען בן שלמה שהאבולוציה מכוונת אל מעבר לעצמה.[26] במילים אחרות, האבולוציה מכוונת להגיע לתהליכים שמעבר לה ומעבר ליכולת מנגנוניה הנוכחיים. למרות שכעת מנגנוני ההתפתחות הם בעיקר מלחמת הקיום והברירה הטבעית, ההמשך יהיה עולם אצילי יותר ורוחני יותר.

הטענה של הראי"ה במילים קונקרטיות יותר היא שההתפתחות משנה את חוקי המשחק. חוקי תורת האבולוציה ייצרו, בסופו של דבר, מצב שבו מלחמת הקיום והברירה הטבעית יהפכו למיותרות. ההתפתחות תגיע לשלב שבו לא יהיו מלחמות,[27] והמאבקים הכוחניים יוחלפו בהרמוניה, בדומה לחזון הנביאים.[28] בני האדם יימנעו מאלימות כלפי בני אדם וגם כלפי בעלי חיים. יהיה ברור לחלוטין שנטילת חיים של בעלי חיים לצורך הנאותיו של האדם, כולל אכילה, היא מעשה פסול.[29] יתרה מזו, בעתיד גם יוכרו זכויות הקניין של בעלי החיים ולא יעלה בדעתו של אדם לקחת רכוש של בעלי חיים (צמר, חלב).[30]

ראייה של אחדות חיונית להבנה רחבה של ההתפתחות. ללא האחדות, ההתפתחות היא הצלחתו המקומית של פרט מסוים בזמן מסוים. רק תפיסת האחדות מעניקה להתפתחות משמעות כוללת. התפתחות של כל פרט מקדמת את האחדות השלמה, ומתוך כך גם את כל הפרטים. כל התפתחות של פרט ספציפי מממשת פוטנציאל של האחדות הכוללת שעדיין לא יצא אל הפועל.

נסכם. הן לתפיסת המציאות כמתפתחת הן לתפיסת האחדות מקום מרכזי במשנת הראי"ה. היקום כולו הנו אחדות אחת שהולכת ומתפתחת. לאחדות זו פרטים מתחלפים, כתאיו של אדם שמתחלפים במהלך חייו. אין פרט שאינו חלק מתהליך ההתפתחות. כל התפתחות באחדות, משפיעה על כל אחד מחלקיה. התפתחות כל פרט מפרטי אורגניזם כללי זה, משפיעה ומפתחת את כל שאר הפרטים. כל אחד מהפרטים והמינים שכבר אינם חיים, נשאר חלק מהווייתו של האורגניזם הכללי, ולכן ממשיך להתקדם בישותו הרוחנית גם כשהוא מת מבחינה פיזית. לאדם תפקיד מרכזי בתוך אורגניזם כללי זה; הוא יכול לקדם את העולם ויכול להזיק לו.

שילובה של תורת האבולוציה בתוך מסגרת הסבר רוחנית קבלית, נותן לה משמעויות חדשות. אין פרט או מין שחייו חסרי ערך; כל פרט וכל מין הוא איבר מאחדות גדולה אחת השרויה במסלול של התפתחות והשתלמות.

תפיסה זו מחזירה לאדם ולמעשיו את המשמעות המוסרית ונותנת הן לאדם הפרטי הן לאנושות בכללה, אופק שאיפות אידאליסטי, מוסרי[31] של הנעת העולם והבאתו לעידונו ולהשתלמותו.

 

 


[1] מכללת הרצוג-ליפשיץ.

[2] Darwin, 1859 [1872]. הספר פורסם בחייו של דרווין בשש מהדורות לא זהות. במהדורה הראשונה שיצאה לאור ב-24 בנובמבר 1859, נקרא הספרOn the Origin of Species By Means of Natural Selection or the Preservation of Favoured Races in the Struggle For Life, וכך נקרא הספר עד המהדורה השישית, שבה הושמטה המילה On, כדי לאפשר את הקיצור של מוצא המינים - The Origin of Species. דרווין המשיך לשנות ולבאר ממהדורה למהדורה הן כדי לשפר ולהוסיף הסברים ודוגמאות, הן כדי להגיב לביקורות שנמתחו עליו.

[3] Ruse, 2008; Mayr, 2005; Eldredge, 2005; Browne, 2002; Desmond & Moore, 1991.

[4] במוצא המינים עצמו אין פרשנות מטריאליסטית, אך רוחה נושבת מבין דפי הספר. הפרשנות המטריאליסטית מופיעה במחברות המוקדמות של דרווין. בפרשנות בת ימינו נתפסת תורת האבולוציה כנושאת דגל המטריאליזם.

Wilson, 2003; Browne, 1996; Desmond & Moore, 1991; Bowler, 1990; Ruse, 1989; Hull, 1983, p. 169.

[5] Thomson, 2005; von Sydow, 2005; McGrath, 2004; Plantinga, 1997; Durant, 1987; Larson, 1985.

[6] Ibid.

[7] אגרות קודש, חלק ז עמ' קלג ;אמונה ומדע, עמ' 99-89; משנה הלכות, חלק ב, תשובה ל"ה, עמ' 120; קורמן, תשל"ח; טרופ, תשמ"ב; הלפרין, תשס"א; ענבל, תשל"ו. לדיון כללי בתגובות לתורת האבולוציה בעולם היהודי ראה:

Cherry, 2001; Cantor, Swetlitz, 2006;  שביט, ריינהרץ,  2009

[8] שמונה קבצים, א, תפה=אורות הקודש, חלק ב, עמ' תקלז.

[9] רביצקי, תשנ"ג, עמ' 145-144 ; בן שלמה,  תשמ"ד, עמ' 298; גרוס, תשנ"ט, עמ' 31-30; רוזנברג, תשמ"ח, עמ' 40, 42; הנ"ל, תשנ"א, עמ' 143-141.

[10] בן שלמה, תשמ"ט, עמ' 112.

[11] שמונה קבצים, א, תתיד=אורות הקודש, חלק ב, עמ' תטז; שמונה קבצים, ד, קכז=אורות הקודש, חלק ב, עמ' תקיז; שמונה קבצים, ה, קיח=אורות הקודש, חלק ב, עמ' תקטו.

[12] שמונה קבצים, ה, קיח=אורות הקודש, חלק ב, עמ' תקטו; שמונה קבצים, ה, ריט=אורות הקודש, חלק ב, עמ' תקמח; שמונה קבצים, א, קעה=אורות הקודש, חלק ג, עמ' לג.

[13] גרוס, תשנ"ט, עמ' 55; בן שלמה, תשמ"ט, עמ' 118-116; מבוא לאורות הקודש, עמ' 36-33.

[14] בן שלמה, תשמ"ט, עמ' 22. וראה: רביצקי, תשנ"ג, עמ' 143.

[15] על מרכזיותה של האחדות במשנתו של הראי"ה רבו המחקרים, ונזכיר רק כמה מהם: רוטנשטרייך, תשמ"ז, עמ' 261-254; הנ"ל, תשל"ח, עמ' 46-41; יסוד הכללות, עמ' י-יט; ירון, תשל"ד, עמ' 106-85; שביד, תשל"ד, עמ' 180; בן שלמה, תשמ"ט, עמ' 110-99; איש שלום, תש"ן, עמ' 232-229; גרוס, תשנ"ט, עמ' 29-27.

[16] איש שלום, תשנ"ו, עמ' 533. וראה: אריאלי, תשמ"ח, עמ' 135-133. אבינועם רוזנק מדגיש את אחדות ההפכים כמוקד המחשבתי של משנת הראי"ה ולא את האחדות הכללית. ראה: רוזנק, תשס"ז, עמ' 55-54.

[17] שמונה קבצים, ח, קפט=אורות הקודש, חלק ב, עמ' שנח.

[18] אריאלי, תשמ"ח, עמ' 133-131. וראה: שמונה קבצים, ב, קעח=אורות הקודש, חלק ב, עמ' שצא.

[19] אריאלי, תשמ"ח, עמ' 131.

[20] שמונה קבצים, א, תקלד =אורות הקודש, חלק ב, עמ' תקכב. ראה עוד: שמונה קבצים, א, רצ=אורות הקודש, חלק ב, עמ' תקכד: "בדרגותיה אשר ירדה, זוכרת היא שפעה זו את אורה הראשון, משתוקקת היא לשוב לימי חסנה וזיווה, פונה היא מטביעתה הירידית, ומפסקת מצעוד עוד צעדים בשפל, פונה היא לעלות, להיות מוארת מאור של מעלה, מהאור של מקור הויתה". וראה עוד: מבוא לאורות הקודש, עמ' 33; ברגמן, תשכ"ז, עמ' 356-355; שביב, תשמ"ו, עמ' 22-21.

[21] מבוא לאורות הקודש, עמ' 21.

[22] רוזנברג, תשמ"ח, עמ' 43-42.

[23] שמונה קבצים, ה, ריט=אורות הקודש, חלק ב, עמ' תקמח. ראה עוד: שמונה קבצים, ב, כה=אורות הקודש, שם, עמ' תכז; שמונה קבצים, א, תרמה=אורות הקודש, שם, עמ' תכח-תכט; שמונה קבצים, א, קמג=אורות הקודש, חלק ב, עמ' שסו.

[24] מבוא לאורות הקודש, עמ' 33; ברגמן, תשכ"ז, עמ' 356-355; שביב, תשמ"ו, עמ' 22-21; איש שלום, תש"ן, עמ' 92-90; בן שלמה, תשנ"ב, עמ' 451.

[25] שמונה קבצים, ה, ריט=אורות הקודש, חלק ב, עמ' תקמח. וראה: מבוא לאורות הקודש, עמ' 33; בן שלמה, תשמ"ט, עמ' 114-113 ;איש שלום, תש"ן, עמ' 254.

[26] בן שלמה, תשמ"ט, עמ' 115.

[27] אורות, עמ' יז.

[28] שם, עמ' קנו. ראה: ישעיהו ב, ג-ד. וראה: איש שלום, תש"ן, עמ' 255.

[29] חזון הצמחונות והשלום, עמ' ט. ראה: רוזנק, תשס"ז, עמ' 168-166.

[30] חזון הצמחונות והשלום, עמ' ל-לא. וראה: רוס, תש"ס, עמ' 398.

[31] שמונה קבצים, ב, קמד+ב, רנ=אורות הקודש, חלק ב, עמ' שסח שמונה קבצים, א, תס=אורות הקודש, חלק ב, עמ' שסט. ראה: בן שלמה, תשמ"ד, עמ' 297.

 

 

ביבליוגרפיה

מקורות ראשוניים

אורות = ראי"ה קוק, אורות, בעריכת הרב צבי יהודה הכהן קוק. ירושלים: מוסד הרב קוק, תשכ"ג.

אורות הקודש = ראי"ה קוק, אורות הקודש, חלקים א-ד, בעריכת הרב דוד הכהן. ירושלים: מוסד הרב קוק, תשכ"ג-תש"ן.

שמונה קבצים = ראי"ה קוק, שמונה קבצים (שלשה כרכים). ירושלים: הוצאת משפחת רענן, תשנ"ט.

מקורות ראשוניים נוספים

אגרות קודש = הרב מ"מ שניאורסון, אגרות קודש. ניו יורק: קה"ת, חלק ז, תשמ"ח.

אמונה ומדע = הרב מ"מ שניאורסון, אמונה ומדע, אגרות קודש מכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש. הוצאה שנייה. כפר חב"ד: מכון ליובאוויטש, תש"ם.

יסוד הכללות = הרב דוד הכהן, "יסוד הכללות", בתוך: י' רפאל (עורך), הראי"ה – קובץ מאמרים במשנת מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק עם מלאת שלושים שנה להסתלקותו. ירושלים: מוסד הרב קוק, תשכ"ו, עמ' י-יט.

מבוא לאורות הקודש = הרב דוד הכהן, "מבוא לאורות הקודש", בתוך: אורות הקודש, חלק א. ירושלים: מוסד הרב קוק, תשמ"ה, עמ' 38-17.

משנה הלכות = קליין, הרב מנשה, משנה הלכות. ניו יורק: מכון משנה הלכות גדולות, תשל"ח.

איש שלום, תש"ן = איש שלום, ב', תש"ן. הרב קוק בין רציונליזם למיסטיקה. ירושלים: עם עובד.

איש שלום, תשנ"ו = איש שלום, ב', תשנ"ו. "בין הרב קוק לשפינוזה וגיתה, יסודות מודרניים ומסורתיים בהגותו של הרב קוק", בתוך: ר' אליאור וי' דן (עורכים), קולות רבים – ספר זיכרון לרבקה ש"ץ-אופנהיימר, חלק ב. ירושלים: האוניברסיטה העברית, עמ' 556-525.

אריאלי, תשמ"ח = אריאלי, נ', תשמ"ח. "אינטגראציה בהגותו של הרב קוק", בתוך: ש' רוזנברג וב' איש שלום (עורכים), יובל אורות. ירושלים: ההסתדרות הציונית העולמית, עמ' 152-129.

בן שלמה, תשמ"ד = בן שלמה, י', תשמ"ד. "שלמות והשתלמות בתורת האלוקות של הרב קוק", עיון, לג, עמ' 307-306.

בן שלמה, תשמ"ט = בן שלמה, י', תשמ"ט. "שירת החיים" פרקים במשנתו של הרב קוק. תל אביב: הוצאת משרד הביטחון.

בן שלמה, תשנ"ב = בן שלמה, י', תשנ"ב. "קבלת האר"י ותורת הרב קוק", בתוך: ר' אליאור וי' ליבס (עורכים), קבלת האר"י. ירושלים: האוניברסיטה העברית, עמ' 457-449.

ברגמן, תשכ"ז = ברגמן, ש"ה, תשכ"ז. "תורת ההתפתחות במשנתו של הרב קוק", אנשים ודרכים. ירושלים: מוסד ביאליק, עמ' 358-350.

גרוס, תשנ"ט = גרוס, ב', תשנ"ט. תשובה וגאולה. ירושלים: ראובן מס.

הלפרין, תשס"א = הלפרין, הרב מרדכי, תשס"א. "חוקי האבולוציה והיהדות", אסיא סז-סח, (כרך יז, ג-ד) עמ' 50-42.

טרופ, תשמ"ב = טרופ, מ"מ, תשמ"ב. הבריאה מוצא החיים. ירושלים ובאר שבע: האגודה לקידום חנוך מדעי תורני "שמיר".

ירון, תשל"ד = ירון, צ', תשל"ד. משנתו של הרב קוק. ירושלים: ההסתדרות הציונית העולמית.

כ"ץ, תשע"א = כ"ץ מ', תשע"א, "בעשרה מאמרות ובשבעה ימים נברא העולם", דרך אגדה, יא, עמ' 65-57.

ענבל, תשל"ו = ענבל, צ', תשל"ו. "השערת ההתפתחות (האבולוציה) ומניעיה", בתוך: דוד סלומון ואחרים (עורכים), אל המקורות: אוצר מאמרים בהשקפת היהדות, חלק א, בני ברק: אל המקורות, עמ' 295-290.

קורמן, תשל"ח = קורמן, א', תשל"ח. אבולוציה ויהדות. תל אביב: אל המסורת.

רביצקי, תשנ"ג = רביצקי, א', תשנ"ג. הקץ המגולה ומדינת היהודים. ירושלים: עם עובד.

רוזנברג, תשמ"ח = רוזנברג, ש', תשמ"ח. "מבוא להגותו של הראי"ה", בתוך: ש' רוזנברג וב' איש שלום (עורכים), יובל אורות. ירושלים: ההסתדרות הציונית העולמית, עמ' 105-27.

רוזנברג, תשנ"א = רוזנברג, ש', תשנ"א. בעקבות הכוזרי. ירושלים: ספריית מעלה.

רוזנק, תשס"ז = רוזנק, א', תשס"ז. הרב אברהם יצחק הכהן קוק. ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל.

רוטנשטרייך, תשמ"ז = רוטנשטרייך, נ', תשמ"ז. המחשבה היהודית בעת החדשה, חלקים א-ב. תל אביב: עם עובד.

רוטנשטרייך, תשל"ח = רוטנשטרייך, נ', תשל"ח. עיונים במחשבה היהודית בזמן הזה. תל אביב: עם עובד.

רוס, תש"ס = רוס, ת', תש"ס. "בין פלורליזם מטפיסי לליברלי: עיון מחדש בגישתו הסובלנית של הרב קוק", בתוך: א' שגיא, ד' שוורץ וי' שטרן (עורכים), יהדות פנים וחוץ – דיאלוג בין עולמות. ירושלים: מאגנס, האוניברסיטה העברית, עמ' 406-388.

שביב, תשמ"ו = שביב, י', תשמ"ו. "חטאי בראשית במשנתו של הראי"ה", בתוך: ח"י חמיאל (עורך), באורו – עיונים במשנתו של הראי"ה קוק זצ"ל ובדרכי הוראתה. ירושלים: ההסתדרות הציונית העולמית, עמ' 32-19.

שביד, תשל"ד = שביד, א', תשל"ד. היהודי הבודד והיהדות. תל אביב: עם עובד.

שביט, ריינהרץ, 2009 = שביט, י., ריינהרץ י., 2009. דרווין וכמה מבני מינו: אבולוציה, גזע, סיבה ותרבות – יהודים קוראים את דרווין, ספנסר, באקל ורנן, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד.

Bowler, 1990 = Bowler, P.J, 1990. Charles Darwin: The Man and His Influence. Oxford: Blackwell Publishers.

Browne, 1996 = Browne, J., 1996. Charles Darwin: Voyaging (reprint edition). Princeton, NJ: Princeton University Press.

Browne, 2002 = Browne, J., 2002. Charles Darwin : The Power of Place. New York: Knopf.

Cantor & Swetlitz, 2006 = Cantor, Geoffrey and Marc Swetlitz (Eds.), Jewish Tradition and the Challenge of Darwinism. Chicago: University of Chicago Press.

Cherry, 2001 = Cherry, M. S., 2001. 'Creation, Evolution and Jewish Thought'. Phd. Dissertation, Brandeis University.

Darwin, 1859 [1872] = Darwin, C., 1859 [1872]. The Origin of Species. London: John Murray. [Darwin, C., 1872, The Origin of Species (6th edition). London: John Murray].

Desmond, & Moore, 1991 = Desmond, A. & Moore, J., 1991. Darwin. London: Michael Joseph.

Durant, 1987 = Durant, J., 1987. "A Critical-Historical Perspective on the Argument about Evolution and Creation", in: S. Anderson & A. Peacocke (Eds.), Evolution and Creation: a European Perspective. Aarhus: Aarhus University Press, pp. 12-26.

Eldredge, 2005 = Eldredge, N., 2005. Darwin: Discovering the Tree of Life. New York: W.W. Norton & Company.

Hull, 1983 = Hull, D.L., 1983. Darwin and his Critics: The Reception of Darwin's Theory of Evolution by the Scientific Community. Chicago: University of Chicago Press.

Larson, 1985 = Larson, E.J., 1985. Trial and error: the American controversy over creation and evolution. New York: Oxford.

Mayr, 1991 [2005] = Mayr, E., 1991 [2005]. One Long Argument: Charles Darwin and the Genesis of Modern Evolutionary Thought. Cambridge, MA: Harvard University Press.

McGrath, 2004 = McGrath, A.E., 2004. The Twilight of Atheism: the Rise and Fall of Disbelief in the Modern World. New York: Doubleday.

Plantinga, 1997 = Plantinga, A., 1997. "Methodological Naturalism", Perspectives on Science and Christian Faith, 49(3), pp. 143-154.

Ruse, 1989 = Ruse, M., 1989. The Darwinian Paradigm: Essays on its History, Philosophy, and Religious Implications. London & New York: Routledge.

Ruse, 2008 = Ruse, M. 2008. Charles Darwin, Malden, MA : Blackwell Pub.

Thomson, 2005 = Thomson, K., 2005. Before Darwin. New Haven & London: Yale University Press.

Von Sydow, 2005 = Von Sydow, M., 2005. "Darwin – A Christian Undermining Christianity? On Self-Undermining Dynamics of Ideas between Belief and Science", in: D.M. Knight & M.D. Eddy (Eds.), Science and Beliefs: From Natural Philosophy to Natural Science, 1700–1900. Burlington: Ashgate, pp. 141–156.

Wilson, 2003 = Wilson, D., 2003. Darwin's Cathedral: Evolution, Religion, and the Nature of Society. Chicago: University Of Chicago Press.