אנו שמחים להגיש לקהל קוראינו את ביטאון "המאיר לארץ" לשנת תשס"ו, שהוא הביטאון השני היוצא לאור כשנתון.
מדור התושב"ע עוסק בתחומים הלכתיים שונים ובצורות ניתוח מגוונות. מרן הראש"ל הגר"מ אליהו שליט"א מעיין בכמה היבטים של מצוות השופר בראש השנה. במסה הלכתית ארוכה דן חגי קלעג'י בהיבטים השונים של עניית אמן על ברכה השנויה במחלוקת הפוסקים. שי לורנץ מברר את שיטות הראשונים בסוגיית עירוי מכלי ראשון. מעמדה של קביעות עתים לתורה נידון ע"י מימון בלישה. הרב דוד פתחי עומד על המתח בין המוקד הארץ-ישראלי והמוקד הגלותי בהקשר למועד קריאת המגילה בערים המוקפות חומה. בעת יצא לאור ה"שולחן ערוך" קמו עליו עוררין. הרב דני דינר דן בשיטתו של רבי חיים ב"ר בצלאל, אחי המהר"ל מפראג, ובעיקרי טענותיו כנגד חיבורו של מרן.
במהלך השנה נלמדה בישיבה מסכת סוכה. המאמרים על מסכת סוכה הם מפירות לימודינו. הרב שמואל זעפרני, ראש הישיבה, עוסק בדין סוכה הגבוהה מעשרים אמה ומיעטה כדי להכשירה. הרב דוד פתחי מנתח את סוגיית מצווה הבאה בעבירה. יואב אלבז דן בסוגיית הבבלי הראשונה של המסכת. יונתן אקשיקר ויצחק גלאם עומדים על ההבדל בין התלמודים ביחס לדרשת "תשבו כעין תדורו". הרב אורי ליפשיץ בוחן את מצוות הלולב על מרכיבי הנטילה והנענוע שבה.
את מדור התנ"ך פותחים שני מאמרים 'אקדמיים', שלצד הניתוח התנכ"י לגופו הם מאירים את הנושאים שבהם הם עוסקים מהיבטים היסטוריים חוץ-מקראיים. אושרי ויצמן מאיר את דמותו של אחאב על רקע מלחמותיו בארם, ויהונתן כהן עוסק במותו של יאשיהו. הרב שבתי סבתו רואה ברות ובועז, גיבורי מגילת רות, 'אשת חיל' ו'גיבור חיל'. המאמר החותם פורס יריעה רחבה של אינפורמציה אודות המלבי"ם, דמותו, פרשנותו והקשרה ההיסטורי, כששאלת היסוד שבה הוא מטפל היא פרשנית: האם פירושו של המלבי"ם למקרא הוא פירוש לפי הפשט או שמא לפי הדרש.
במאמריהם של הרב תמיר גרנות והרב דוד פתחי נידונה משנתו של הראי"ה קוק בהקשר ליחסי תורה ומדע. הראשון מאיר את יחסו המורכב של הרב לסוגיית תורה ומדע ע"פ אחת מאיגרותיו של הרב, והשני דן ביחסי דת ופסיכולוגיה במשנתו. חיים הלוי משווה בין תפיסת הדבקות בכתבי הרב קוק ובין תפיסתה בכתבי רבו – הנצי"ב מוולוז'ין.
מאמרו של ד"ר ראובן מאמו פותח את מדור החינוך בהצגת תוכנית הלימודים להכשרת מורי הוראה שהציע הרב משה כלפון הכהן זצ"ל. המשך הדיון במדור מוקדש לבירור סוגיה חינוכית-אמונית סביב מעמדה של התורה שבעל פה ויחסה לתורה שבכתב. מאמר שפרסם לאחרונה ירמי סטוויצקי בעניין זה בעיתון מקור ראשון עורר את אלעד פרידמן לחלוק על דבריו בתוקף.
הטראומה הקשה שעברנו בקיץ שעבר, עם עקירת יישובי גוש קטיף וצפון השומרון, מוארת בביטאון מכמה זוויות. דבריו של ד"ר יעקב הדני בטקס יקירי החינוך הדתי תשס"ו מעלים על נס את הישגיהם החינוכיים של תושבי הגוש וצפון השומרון. מאמריהם של הרב שבתי סבתו ושל ד"ר יאיר ברקאי עוסקים בפנים שונות ברעיון הבחירה החופשית – יסוד שהתעוררו לגביו שאלות נוקבות בקרב בני נוער בעקבות העקירה. השאלה העיקרית היא האם העקירה הנוראה היא גזרה אלוקית או שמא היא פרי באושים שהאחריות עליו מוטלת על הכתפיים האנושיות באופן בלעדי. בעיה נוספת שעוררה העקירה קשורה לנושא התפילה. מדוע לא התקבלו התפילות – שאלו רבים. הרב שלמה כהן דוראס מאיר כמה כיווני התמודדות בנושא זה.
