בפתח הביטאון
אנו שמחים להגיש לקהל קוראינו את ביטאון "המאיר לארץ" לשנת תשס"ד, שהוא הביטאון הראשון היוצא לאור כשנתון.
בשנת תשס"ד עסקה הישיבה במסכת שבת. חמשת המאמרים הראשונים מטפלים מהיבטים שונים בענייני השבת.
מרן הראש"ל הגר"מ אליהו שליט"א, עוסק בפתיחת שקיות וסגירתן ע"י חוט ברזל המצופה ניילון. השאלה הנדונה היא האם בכריכת החוט סביב פִּתְחַהּ של השקית יש משום קושר בשבת.
הרב שמואל זעפרני, ראש הישיבה, דן במאמריו במלאכות מחתך וקורע. אגב הדיון במלאכת קורע הוא עוסק במחלוקת פוסקי זמננו בעניין קריעת נייר טואלט בשבת.
הרב עמוס סמואל עורך דיון מחודש בשאלה שעסק בה בעבר הרב שלמה יוסף זוין זצ"ל: האם המנוחה הנדרשת בשבת מכוונת כלפי האדם או כלפי העולם?
במאמרו של הרב דוד פתחי נפרס הדיון ההלכתי בעניין ברירה בין מיני אוכלים. העיון מציג את השתלשלות הסוגיה בתורה שבעל-פה, מראשיתה ועד לפוסקי זמננו.
בדין הריגת כינה בשבת עוסק מאמרו של חגי קלעג'י. נושא זה שדשו בו רבים בשל זיקתו ליחסי הלכה ומציאות, נדון כאן מחדש תוך פולמוס נוקב עם השיטות הקיימות והצעת עמדה מקורית.
בזמן קיץ תשס"ג נלמד בישיבה פרק בן סורר ומורה במסכת סנהדרין. משה שפיגל משיעור ו' סיכם וערך שיעורים שניתנו בישיבה ע"י הרב דוד פתחי, תוך שהוא מוסיף עליהם מדיליה.
להערכת החומרה בהלכה יש גישות שונות. מאמרו של אילעאי עופרן מבקש לעשות שלום בין העמדות המנוגדות באמצעות סיווג החומרות לשלושה סוגים.
את תחום המועדים והזמנים מאיר "המאיר" מכמה היבטים:
הלוח העברי מיוחד ושונה מכל שאר שיטות ניהול הזמן הנהוגות בקרב בני העמים והדתות השונות, בכך שהוא מותאם לשתי מערכות אסטרונומיות נפרדות: מחזור כדור הארץ סביב השמש, ומחזור הירח סביב כדור הארץ. במשמעויותיו ובמסריו הרעיוניים של מיזוג זה עוסק ערן בנימיני.
התקיעה בשופר הינה המצווה המייחדת את ראש-השנה. אליהו גלולה בוחן את תפקידי התקיעה בשופר במקרא ובחז"ל, ומראה כיצד הללו משתקפים בתפיסת משמעותה של התקיעה בשופר ובאופייה של התשובה בראש-השנה.
רשימות שמותיהם של שבעת הסריסים רואי פני המלך ושמותיהם של שבעת שרי פרס ומדי שבמגילת אסתר, הנראות על-פניהן מיותרות ואינן תורמות דבר להבנת סיפור המגילה, מתפרשות ע"י פרופ' מאיר דנינו כמצפינות את הסוד האסטרונומי ההליוצנטרי, שעה שהעולם המדעי בזמנו של מחבר המגילה ו-2000 שנה לאחריו אוחז עדיין בתפיסה הגיאוצנטרית.
מאמרו של הרב שי דנינו עוסק בפסח שעשה חזקיהו. פרטיו של סיפור זה שבדברי הימים שהיה כרוך בעיבור השנה, אינם ברורים כל צרכם. המחבר מתחקה אחר הקשיים הפרשניים שבסיפור ומציע עבורם את הפתרונות בחז"ל ובפרשנים.
וכך מאיר "המאיר" את עולמם של חז"ל ומחשבת ישראל:
ד"ר יעקב הדני, מנהל המכללה, עוקב אחר מחלוקותיהם של התנאים ר' יהושע ור' אליעזר, ומבקש לייחס לר' יהושע את התפיסה הסובייקטיבית ולר' אליעזר את התפיסה האובייקטיבית.
מעמד הסנה שבספר שמות אפוף מסתורין. השאלה שהטרידה את חז"ל ופרשנים מאוחרים יותר הייתה מדוע התגלה הקב"ה למשה בסנה דווקא. סהר עיראקי סוקר את העמדות ביחס לשאלה זו תוך שימת לב להיבטים הגותיים ופרשניים.
האבולוציה היא תורה ביולוגית אשר נודעות לה משמעויות רוחניות מכריעות. הפרשנות הדרוויניסטית המטריאליסטית שדבקה בתורת האבולוציה, העניקה לתורה הביולוגית עצמה תווית של כפירה. הרב דב ברגר מראה שבמשנת הרב קוק – בעקבות תורת הקבלה – מוצעת תשתית פילוסופית שונה, המרוממת את תורת האבולוציה לגבהים מטאפיסיים.
טל טוויטו חרד מפני השתלטותה של הרוח הטכנוקרטית היובשנית על עולמנו, ולפיכך הוא קורא במסתו להתעוררות הרוח האמונית.
הציונות הדתית חרטה על דגלה את הנכונות להתמודד עם רוחות שהזמן גרמן. בהקשר זה יש לתת את הדעת לרוח הפוסטמודרנית המנשבת בחלל עולמנו. לאחרונה התפרסמו שלושה ספרים המביעים עמדות תורניות-אמוניות שונות ביחס לפוסטמודרניזם. סהר עיראקי מעיר הערותיו על העמדות הללו, ומצביע על הסכנה החינוכית שיש בפתיחות כלפי התופעה.
אביב וישקובסקי מציג את המצב הפוסטמודרני כהנחת עבודה למחנך הציוני-דתי. הוא סוקר את מאפייני "נוער המילניום" ועומד על הפער בין העולם הדתי ועולמו של התלמיד. מתוך כך הוא מציע תשתית חינוכית-דתית פרגמטית להתמודדות עם רוחות הזמן.
במאמר פולמוס אנונימי מציע הרב המחבר 'דרך' לדור השלם הדורש אותה. תחת תיאוריות המבקשות מהציונות הדתית להתרפס ולהיכנע בפני לחצים מן החוץ, הוא קורא לגיבוש ולרענון דרכה המקורית של הציונות הדתית.
בכ"ז אדר ב' תשס"ג התקיים בישיבה יום עיון לזכרו של תלמידנו וחברנו זיו אהרן אלפרט ז"ל, לציון יום השנה השלישי לפטירתו. לכבוד לנו לפרסם בזאת את השיעורים שניתנו במסגרת יום העיון.
נסיים בתודות חמות לתאומים אריאל ואליהו גלולה אשר אצבעותיהם הזריזות נטפו מור על כפות המקלדת.
מערכת "המאיר לארץ"